הפרעת קשב וריכוז A.D.H.D
בשנים האחרונות עלתה המודעות למשמעותה של הפרעת קשב וריכוז אך לצד זאת, קיימת מגמה לתייג ילדים כבעלי הפרעת קשב וריכוז בצורה גורפת יתר על המידה וללא אבחון מעמיק. אבחון זה, משמעותי מאוד על מנת להבין האם הילד אכן סובל מהפרעה זו, ולפיכך לתת מענה נכון לו ולסביבתו.
הפרעות קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות(ADHD) מתחילה מגיל מוקדם, משבשת את חיי המשפחה, את ההשתלבות החברתית של ילד, את הישגיו הלימודיים ואת הדימוי העצמי שלו.
הפרעות קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות(ADHD) קיימות אצל 3-7% מילדים בגיל בית ספר.
הסימנים הראשוניים של ADHD מתגלים בילדות (מהגיל הרך ועד גיל 7 שנים) והם באים לידי ביטוי באי שקט מוטורי והפרעות שינה או מופיעים מאוחר יותר עם ביטוי של היפראקטיביות או אימפולסיביות ומלווים בחוסר ריכוז. הסימנים האלה מביאים לקושי בהסתגלות חברתית או לליקוי למידה.
מרכיבי ההפרעה
הפרעת הקשב והריכוז מבחינת הסימפטומים הקלינים מורכבת משלושה מרכיבים:
א. ליקוי בקשב
ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא. לכן יש גם קושי בארגון- הם אינם מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד. לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלוויזיה, מחשב ). מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.
ב. היפראקטיביות
מתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים- והוא שילוב של פעילות יתר והפרעה לסביבה באותו הזמן. הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן, בבית הספר ובבית. הם מלווים באי שקט פסיכו-מוטורי הם קמים, יושבים, רצים,רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית. חוסר ארגון בולט באי השקט.
ג. אימפולסיביות
קושי לשלוט בדחפים. ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד.
תיסמונות רפואיות אותם יש לשלול כאשר מאבחנים הפרעת קשב וריכוז
1. ליקויים בראיה או בשמיעה
2. הפרעה אפילפטית (Petit Mal)
3. הפרעות הורמונאליות (חוסר או עודף פעילות של בלוטת התריס)
4. הפרעות ראשוניות בשינה (דום נשימה בשינה)
5. הפרעות פסיכיאטריות שונות (חרדה, הפרעה כפייתית, הפרעה פוסט טראומטית,
דיכאון, מצבים פרה פסיכוטים).
6. מחלות כרוניות (כליות, אסטמה, לב, כבד)
7. תופעות לוואי של תרופות
אבחון הפרעת קשב וריכוז
אבחון ההפרעה צריך לכלול מספר מאפיינים:
הערכה התנהגותית - הערכה התנהגותית נעשית על פי סקאלות שונות (שאלון קונורס הניתן לגורם החינוכי ולהורים) אך ידוע שהערכה התנהגותית לא מספיקה לאבחון ADHD.
ראיון קליני - כוונתו לוודא אם סימני ADHD אינם ביטוי של מחלה אחרת, מהי האינטראקציה בין הילד לבין הוריו, מהו מצב התורשה לגבי ADHD והפרעות פסיכיאטריות אצל קרובי המשפחה בדרגה ראשונה, שימוש בתרופות או בסמים במשפחה.
בדיקה נוירולוגית- מטרתה לבדוק אם קיימות מחלות כרוניות, הפרעות בשמיעה, טיקים, אטקסייה, יתר לחץ דם, הפרעות בתפקודי בלוטת התריס או מומים מולדים שעלולים לגרום להפרעות בהתנהגות או ליקוי למידה.
אבחון פסיכולוגי- מתבצע לצורך הערכת רמת אינטליגנציה כללית ולפרישת התמונה הרגשית של הילד (כוחות התמודדות, חולשות באופניות למידה ועוד).
אבחון TOVA - זהו המבחן ממוחשב אשר בודק סימני הפרעות קשר וריכוז ותגובה למתן רטלין.
נכון להיום אין מבחן אחיד או בדיקה מדויקת המאפשרים לאבחן באופן מדוייק הפרעות קשב וריכוז ולכן יש להעזר בצוות רב מקצועי (פסיכולוג, נוירולוג , מאבחנת דידקטית) על מנת להגיע לאבחנה מדויקת לצורך בניית תוכנית טיפולית.
עמדות מכחישות של הורים לנוכח ההפרעה
לעיתים הורים שוללים קיומה של הפרעת קשב וריכוז. יש לכך מספר גורמים:
א. אין בדיקה חד משמעית (הדמיה, דם) שמאבחנת את ההפרעה,הסימפטומים הם בלתי ספציפיים.
ב. לעתים קרובות הורים רואים שטווח הקשב של ילדם משתנה. לדוגמה הם רואים שהילד מפגין יכולת ריכוז בצפייה בטלווזיה במשחק מול מחשב או בספורט. פעילויות שהינן באופין רב גוניות ומעננינות.
ג. ההורים חושבים שילדם מאוד דומים לילדים אחרים אך הוא פשוט שונה בטמפרמנט, כלומר קצת יותר שובב.
ד. חלק מההורים מאשמים את ביה"ס והמורים שלא מצליחים להשתלט על הכיתה או אינם מלמדים היטב.
עתידם של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שלא אובחנו ולא קיבלו טיפול
30% מהילדים יתמתנו ורמת ההיפראקטביות תרד.
35% מהילדים לא יסיימו תיכון עם בגרות ויסבלו מבחינה רגשית מתסכול מתמשך, ערך עצמי ירוד
והפרעות פסיכולוגיות שונות.
25% מהילדים יסבלו מהפרעות התנהגותיות (סמים, אלכוהול, עבריינות) כמו כן תעלינה בעיות נוספות כמו: קשיים ביחסים בין אישיים, קשיים זוגיים, משפחתיים, קשיים בעבודה, תחלואה נלווית (comorbidity)
גורמים המחמירים את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז
1. מסגרת חינוכית (דרישות לימודיות גבוהות, תחרותיות, כתה גדולה, הטרוגניות רבה בין הילדים,
שעורים משעממים ולא מאתגרים)
2.חיקוי התנהגויות "הפרעות מדבקות" אובדנות, אנורקסיה
3.חשיפה לאלימות, מיניות מעוותת (טלוויזיה ואינטרנט)
4. קיום תחלואה נלווית(מחלות כרוניות)
5. סיבות משפחתיות (פגיעה בסמכות ההורית, גירושין, שני הורים אינם פנויים מספיק)
6.עיכוב באבחון וטיפול
הטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז
הטיפול בילד בעל הפרעת קשב וריכוז צריך לכלול התייחסות למרכיבים בעייתים בתפקודו:
1. טיפול רגשי לילד על מנת לעזור לו בקשייו הרגשיים והחברתיים.
2. טיפול תרופתי (במידת הצורך) על מנת לעזור לו בהפניית הקשב והריכוז בבית הספר ובבית.
3. הדרכת הורים על מנת לעזור להם בהתמודדות עם קשיי הילד במשפחה ומחוץ לה.
4. הדרכת הצוות החינוכי בנוגע לתפקוד מיטבי בכיתה או בגן.
5. הוראה מתקנת במידת הצורך.
בשנים האחרונות עלתה המודעות למשמעותה של הפרעת קשב וריכוז אך לצד זאת, קיימת מגמה לתייג ילדים כבעלי הפרעת קשב וריכוז בצורה גורפת יתר על המידה וללא אבחון מעמיק. אבחון זה, משמעותי מאוד על מנת להבין האם הילד אכן סובל מהפרעה זו, ולפיכך לתת מענה נכון לו ולסביבתו.
הפרעות קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות(ADHD) מתחילה מגיל מוקדם, משבשת את חיי המשפחה, את ההשתלבות החברתית של ילד, את הישגיו הלימודיים ואת הדימוי העצמי שלו.
הפרעות קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות(ADHD) קיימות אצל 3-7% מילדים בגיל בית ספר.
הסימנים הראשוניים של ADHD מתגלים בילדות (מהגיל הרך ועד גיל 7 שנים) והם באים לידי ביטוי באי שקט מוטורי והפרעות שינה או מופיעים מאוחר יותר עם ביטוי של היפראקטיביות או אימפולסיביות ומלווים בחוסר ריכוז. הסימנים האלה מביאים לקושי בהסתגלות חברתית או לליקוי למידה.
מרכיבי ההפרעה
הפרעת הקשב והריכוז מבחינת הסימפטומים הקלינים מורכבת משלושה מרכיבים:
א. ליקוי בקשב
ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא. לכן יש גם קושי בארגון- הם אינם מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד. לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלוויזיה, מחשב ). מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.
ב. היפראקטיביות
מתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים- והוא שילוב של פעילות יתר והפרעה לסביבה באותו הזמן. הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן, בבית הספר ובבית. הם מלווים באי שקט פסיכו-מוטורי הם קמים, יושבים, רצים,רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית. חוסר ארגון בולט באי השקט.
ג. אימפולסיביות
קושי לשלוט בדחפים. ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד.
תיסמונות רפואיות אותם יש לשלול כאשר מאבחנים הפרעת קשב וריכוז
1. ליקויים בראיה או בשמיעה
2. הפרעה אפילפטית (Petit Mal)
3. הפרעות הורמונאליות (חוסר או עודף פעילות של בלוטת התריס)
4. הפרעות ראשוניות בשינה (דום נשימה בשינה)
5. הפרעות פסיכיאטריות שונות (חרדה, הפרעה כפייתית, הפרעה פוסט טראומטית,
דיכאון, מצבים פרה פסיכוטים).
6. מחלות כרוניות (כליות, אסטמה, לב, כבד)
7. תופעות לוואי של תרופות
אבחון הפרעת קשב וריכוז
אבחון ההפרעה צריך לכלול מספר מאפיינים:
הערכה התנהגותית - הערכה התנהגותית נעשית על פי סקאלות שונות (שאלון קונורס הניתן לגורם החינוכי ולהורים) אך ידוע שהערכה התנהגותית לא מספיקה לאבחון ADHD.
ראיון קליני - כוונתו לוודא אם סימני ADHD אינם ביטוי של מחלה אחרת, מהי האינטראקציה בין הילד לבין הוריו, מהו מצב התורשה לגבי ADHD והפרעות פסיכיאטריות אצל קרובי המשפחה בדרגה ראשונה, שימוש בתרופות או בסמים במשפחה.
בדיקה נוירולוגית- מטרתה לבדוק אם קיימות מחלות כרוניות, הפרעות בשמיעה, טיקים, אטקסייה, יתר לחץ דם, הפרעות בתפקודי בלוטת התריס או מומים מולדים שעלולים לגרום להפרעות בהתנהגות או ליקוי למידה.
אבחון פסיכולוגי- מתבצע לצורך הערכת רמת אינטליגנציה כללית ולפרישת התמונה הרגשית של הילד (כוחות התמודדות, חולשות באופניות למידה ועוד).
אבחון TOVA - זהו המבחן ממוחשב אשר בודק סימני הפרעות קשר וריכוז ותגובה למתן רטלין.
נכון להיום אין מבחן אחיד או בדיקה מדויקת המאפשרים לאבחן באופן מדוייק הפרעות קשב וריכוז ולכן יש להעזר בצוות רב מקצועי (פסיכולוג, נוירולוג , מאבחנת דידקטית) על מנת להגיע לאבחנה מדויקת לצורך בניית תוכנית טיפולית.
עמדות מכחישות של הורים לנוכח ההפרעה
לעיתים הורים שוללים קיומה של הפרעת קשב וריכוז. יש לכך מספר גורמים:
א. אין בדיקה חד משמעית (הדמיה, דם) שמאבחנת את ההפרעה,הסימפטומים הם בלתי ספציפיים.
ב. לעתים קרובות הורים רואים שטווח הקשב של ילדם משתנה. לדוגמה הם רואים שהילד מפגין יכולת ריכוז בצפייה בטלווזיה במשחק מול מחשב או בספורט. פעילויות שהינן באופין רב גוניות ומעננינות.
ג. ההורים חושבים שילדם מאוד דומים לילדים אחרים אך הוא פשוט שונה בטמפרמנט, כלומר קצת יותר שובב.
ד. חלק מההורים מאשמים את ביה"ס והמורים שלא מצליחים להשתלט על הכיתה או אינם מלמדים היטב.
עתידם של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שלא אובחנו ולא קיבלו טיפול
30% מהילדים יתמתנו ורמת ההיפראקטביות תרד.
35% מהילדים לא יסיימו תיכון עם בגרות ויסבלו מבחינה רגשית מתסכול מתמשך, ערך עצמי ירוד
והפרעות פסיכולוגיות שונות.
25% מהילדים יסבלו מהפרעות התנהגותיות (סמים, אלכוהול, עבריינות) כמו כן תעלינה בעיות נוספות כמו: קשיים ביחסים בין אישיים, קשיים זוגיים, משפחתיים, קשיים בעבודה, תחלואה נלווית (comorbidity)
גורמים המחמירים את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז
1. מסגרת חינוכית (דרישות לימודיות גבוהות, תחרותיות, כתה גדולה, הטרוגניות רבה בין הילדים,
שעורים משעממים ולא מאתגרים)
2.חיקוי התנהגויות "הפרעות מדבקות" אובדנות, אנורקסיה
3.חשיפה לאלימות, מיניות מעוותת (טלוויזיה ואינטרנט)
4. קיום תחלואה נלווית(מחלות כרוניות)
5. סיבות משפחתיות (פגיעה בסמכות ההורית, גירושין, שני הורים אינם פנויים מספיק)
6.עיכוב באבחון וטיפול
הטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז
הטיפול בילד בעל הפרעת קשב וריכוז צריך לכלול התייחסות למרכיבים בעייתים בתפקודו:
1. טיפול רגשי לילד על מנת לעזור לו בקשייו הרגשיים והחברתיים.
2. טיפול תרופתי (במידת הצורך) על מנת לעזור לו בהפניית הקשב והריכוז בבית הספר ובבית.
3. הדרכת הורים על מנת לעזור להם בהתמודדות עם קשיי הילד במשפחה ומחוץ לה.
4. הדרכת הצוות החינוכי בנוגע לתפקוד מיטבי בכיתה או בגן.
5. הוראה מתקנת במידת הצורך.
יורם ראובני M.S.W מנהל מרכז אתרוג - שירות בפריסה ארצית 077-4006006. טיפול פסיכולוגי,טיפול זוגי,גירושין